כדי יין וכדי שמן המדומעות כו' שקודחין בהן את הדמע. — פי' שמכניסין בהן מדומע דהיינו חולין שנתערב בה תרומה כל כך שאינה בטילה ה"ז נאמן על המדומע אפי' ע' יום קודם לגיתות והכהן מותר לקבלו ולאוכלו ולשתותו כדין מדומע טהור, אלא שצריך לפנות את המדומע לתוך כליו שאינו נאמן על הכלי מכ"ש דתרומה, ותני בתוספתא פ"ג וקודם לגיתות ולבדים ע' יום נאמנין על הקדש ועל המדומע ועל הקנקנים אבל לא על התרומה ע"כ, וכלשון הזה העתיק הרמב"ם בפירוש המשנה; אבל א"א להעמידה ושיבוש היא וצ"ל "וקודם לגיתות ולבדים ע' יום נאמנין על המדומע (ועניינו כמו שפירשתי והטעם משום דמדומע דרבנן לכך הקילו בו) אבל לא על הקנקנים ולא על התרומה", וכעין זה הביאו ברייתא בבבלי כ"ה ב' "אין נאמנין לא על הקנקנים ולא על התרומה", וע"ש מה שפירשו בזה; וגם בענין כדי יין וכדי שמן המדומעות יש שיטה אחרת שם.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 3 · הלכה 4 · Integer 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7368391bd5729d437021a54284fb5e3803e1d8e812ad49a7b4608f090b02e03c