שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 3 · הלכה 4 · Integer 2

בן דרום שאמר מגליל הבאתיה נאמן. — פי' נאמן לאוסרה ואין מקבלין הימנו שאילו שתק ולא אמר כלום היו מקבלין הימנו.

[השלמות: מפני שפסיקייא של כותים. בספר תבואות הארץ פ"א (דף י"ט ד' ירושלים) כתב שמצא בספריהם שכשעלו מגליל לרגל לירושלים היו עוברים דרך עבר הירדן למען שלא יעברו דרך ארץ הכותיים וכתב שם שלדעתו הטעם כדי שלא יטמאו בפסיקייא של כותים. ולדעתי הטעם מפני שהכותים היו להם אויבים בנפש ויש בזה סכנה שיבואו לידי מלחמה, וע' במלחמות היהודים ספר ב' פי"ב שהיו מלחמות גדולות בין היהודים והשומרונים בסיבת איש גלילי שעבר דרך. ארץ הכותיים לחוג בירושלים בימי אגריפס השני. ונראה שמאותו זמן חדלו לעבור דרך ארצם והוצרכו לעבור דרך הירדן ולסבוב הפסיקיא של כותים ולחזור ליהודה דרך עיירות הגוים שלא כבשו עולי בבל והיו טמאים משום ארץ העמים ובזה מיושבת קושית התוספות כ"ה אי ד"ה שרצועה שהקשו מתוספתא מקואות פ"ו, ומה שתרצו בתוספתא קודם שקלקלו בדמות יונה פלא שהרי בחולין ו' א' מפורש שבימי ר"ם מצאו להם דמות יונה וגזר עליהם אבל בפני הבית ברור הוא שעדיין לא גזרו עליהן.]