מכיון שנתן דעתו לטהרה מעולה ממנה אינו צריך כוונה. — צ"ל: מכיון שנתן דעתו לטהרה (פי' דהא דתני בעודיהו רגליו משוקעות במים מחזיק עצמו בכל טהרה שירצה היינו בטבל תחילה לקל כדתני בתוספתא רפ"ג עודיהו רגליו במים טבל לקל שבהן והוחזק לחמור שבהן מה שעשה עשוי) אינו צריך כוונה מעולה ממנה (פי' דמעלה זו שאם טבל לקל אסור לחמור אינו אלא מדרבנן ומש"ה דינה כטומאה קלה דהיינו טומאה דרבנן אבל בטומאה חמורה יכול להיות דצריך שיטבול את כולה אפי' לר' יהושע וכרשב"ל) מתניתא פליגא כו'.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 2 · הלכה 6 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7368391bd5729d437021a54284fb5e3803e1d8e812ad49a7b4608f090b02e03c