נחלת יעקב על מסכת גרים · פרק 3 · הלכה 7

ישראל שבא כו׳. תיבת ישראל טעות דמוכח הוא. חדא דישראל שבא על עובדת כוכבים אינו חייב מיתת ב"ד. ועוד מה ענין ישראל להכא דהא במסכת זאת דיני גרים אתא לאשמעינן אלא וודאי כצ"ל עובד כוכבים הבא על בת עובד כוכבים כו׳. והכי איתא להדיא בסנהדרין דף נ"ז ע"ב כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עליהן ב"נ מוזהרין עליהן אין ב"ד של ישראל ממיתין עליהן אין ב"נ מוזהרין עליהן דברי ר"מ וחכ"א הרבה עריות יש שאין בי"ד של ישראל ממיתין עליהן וב"נ מוזהרין עליהן בא על עריות ישראל נידון בדיני ישראל בא על עריוה ב"נ נידון בדיני ב"נ ואנו אין לנו אלא נערה המאורסה בלבד פרש"י אין ב"ד של ישראל ממיתין עליהם כגון חייבי כריתות אחותו ואחות אביו ואחות אמו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואחות אשתו:

אין ב"נ מוזהרין עליהן. כדמפרש לקמן דר"מ אליבא דר"ע אמרה דנפקי ליה עריות בב"נ מעל כן יעזוב איש כו׳ והתם חייבי מיתות כתיבי:

הרבה עריות יש. כגון כל ח"כ ב"נ מוזהרין עליה דלרבנן איתרבי ב"נ מאיש איש לכל האמור בפרשה ור"מ לא דריש איש איש לרבויי:בא על עריות ישראל עבריות עריות ב"נ עובדת כוכבים:ואנו אין לנו שיהא ב"נ חילוק בין ישראלית לעובדת כוכבים אלא נערה המאורסה משום דלדידהו לית להו קטלינן להו בקטלא דידן עכ"ל:

הרי מבואר דחלוקא זאת בין ישראלית לעובדת כוכבים לא איירי אלא בעובד כוכבים התם איכא חילוק בבא על עריות דידן או על עריות דידהו. לכ"נ דה"ג הכא עובד כוכבים שבא על בת עובדי כוכבים כו׳ ואין להקשות אכתי מאי אתא לאשמעי׳ הכא דיני עובד כוכבים. דאפשר ליישבו כיון דבהלכה ו׳ קתני כל ערוה שחייבין עליה מיתות ב"ד וס"ל דב"נ אין מצווין עלי ח"כ קתני נמי חילוק זה בין בא על עריות ישראל לבא על עריות עובדת כוכבים: