נחלת יעקב על מסכת גרים · פרק 3 · הלכה 6

הא כיצד כו'. להבין הלכה זו צריכין להציע גמרא דסנהדרין כי נפלו טעיות רבות בהלכה זו. והכי איתא בסנהדרין דף נ"ז ע"ב והא תניא גר שהיה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה יש לו שאר האם ואין לו שאר האב הא כיצד נשא אחותו מן האם יוציא ומן האב יקיים אחות האב מן האם יוציא מן האב יקיים אחות האם מן האם יוציא אחות האם מן האב רמ"א יוציא וחכ"א יקיים שהי׳ רמ"א כל ערוה שהיה משום שאר האם יוציא משום שאר האב יקיים:

רש"י. שהורתו שלא בקדושה. וכל גר שנתגייר כקטן שנולד עכשיו בלא אב וקרובים דמי ואין עליו קורבה מקודם לכן ומיהו רבנן הוא דגזר עליהם בכל האסורות לו בהיותו נכרי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה הלכך נשא אחותו מן האם שנולדה קודם שנתגיירה אמו ונתגיירה עם אמו ונשאה זה משהגדיל יוציא דאחותו היא ולא גרע מב"נ ומדרבנן שלא יאמרו כו׳ קסבר ר"מ אחותו מן האם אסורה לב"נ ואפי׳ אחות אביו מן האם ואחות אמו מן האב ויליף לה מעל כן יעזוב איש את אביו ואת אמו דאביו זה אחות אביו ואמו זהו אחות אמו כדדריש ליה ר"א לקמן בשמעתין: מן האב יקיים דלא נאסר איסור אחוה בב"נ אלא מן האם דכתיב וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי אלמא בת האב שריא להו בת האם לא שרי להו:

רמ"א יוציא. גזירה משום אחותו מן האם דכיון דשם צד שאר האם כאן אע"ג דמן האב היא אי שרית ליה אתיא למימר אין לגר אפי' שאר האם ואתיא למישרי אפי׳ אחות מן האם וכ"ש אחות אמו ואחות אביו מן האם:

וחכ"א יקיים כו׳ ולא גזרינן כו׳ עכ"ל רש"י ז"ל ועפ"ז יתבאר הא דקתני הכא באחות אמו ובאחותו מן האם דפליגי ר"מ ורבנן ע"כ ליתא דבשאר האם כ"ע מודו דיוציא כיון דאסורים לב"נ א"כ שייך שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה אלא ודאי כצ"ל בהלכה זו נשא אחות אמו מן האם יוציא והיינו אחות אמו מן האם יוציא לכ"ע. אחות האם מן האב רמ"א יוציא וחכ"א יקיים והיינו ממש כגי׳ הגמרא דסנהדרין דר"מ גזר משום אחותו מן האם כיון דאיכא צד שאר האם וחכמים לא גזרו ומ"ש כאן יקיים אחד מהן ט"ס הוא אלא כצ"ל וחכמים אומרים יקיים ושגירא דלישנא דמסכת סנהדרין נקט לה דקתני התם נשא אשה ובתה יוציא אחת ויקיים אחת: