כסא רחמים על מסכת כלה · פרק 3 · הלכה 1

אחזתו אחילו וזו היא אש של עצמות. פירש הרב נחלת יעקב אימה נופלת עליו והוא מלשון חיל ורעדה עכ"ל. אך לא ראיתי לשום אחד מהמפרשי' שפירש כן. וזו כשהיא רעב. פי' שיעשה רפואה זו כשהוא רעב ובגיטין דף ע' אמרו להפך:

על גבי רגליו. פירוש כשהוא עומד ואחר הרפואה לא יישן אבל רפואה זו תהיה סמוך לשינה. ובגיטין שם הוסיפו עוד דברים ע"ש באורך:

תוספות
וזו היא אש של עצמות. יש להעיר דבש"ס בברכות דף ל"ב ובגיטין דף ע' אמרו מאי אחילו אמר רבי אלעזר אש של עצמות והרי בריתא שלנו קתני בהדיא אחזתו אחילו וזו היא אש של עצמות. וא"כ מאי בעי הש"ס מאי אחילו ואתא ר' אלעזר וקאמר אש של עצמות וזו בריתא מפורשת:

והנה מבואר מדברי רש"י ז"ל בשבת דף קי"ד ע"א ובקדושין דף מ"ט דמ"ש בש"ס התם במסכת כלה כיונו על מסכתא זו והיא מחוברת מבריתות וכ"כ הריטב"א ז"ל בחידושי קדושין שם שהיא מסכתא קטנה ומתחלת כלה בלא ברכה. והתוס' בשבת כתבו בשם ר"י דפירוש מס' כלה היינו אותה מסכתא שלומדים בכלה דאלול ובכלה דאדר וק"ק על התוס' שלא הזכירו דהערוך בשם ר"ח פירש כר"י והר"ן בקדושין והרב המאירי בשבת כתבו שני הפירושים. ולכל הדברות נראה דמסכת זו נתחברה מבריתות קודם התלמוד. ודוקא במסכת סופרים כתב הרא"ש ז"ל דנתחברה אחר התלמוד דבמסכת סופרים הוזכרו אמוראים ואחרונים כרב כהנא ורב אשי:

והשתא במאי דקמן מצינו דמאי דבעי בש"ס מאי אחילו ומאי דאמר ר' אלעזר הוא מפורש בבריתא שלנו, ותו דקתני בבריתא שלנו הרפואה ובגיטין דף ע' מייתי לה דאמר אביי אמרה לי אם. ויש שינוי קצת גם כן ותו דהכא בבריתא דילן קתני המשמש מעומד אחזתו אחילו. ובגיטין מייתי ברי תא דמעומד אחזתו עוית, ולעיל בממלא כריסו ווכיוצא קאמר אחזתו אחילו ע"ש: