כסא רחמים על מסכת כלה · פרק 2 · הלכה 6

מפני מה בניך יפין ובשעת תשמיש מהו אצליך וכו'. היא לא השיבה כי אם על האח' ובתשובה על זה ממילא רווחא השאלה אחרת דכיון דהיה מתקדש כל כך והיה גורם יחוד יפה נוף הנקרא יסוד עם היפה בנשים שהיא מ' כמ"ש הרמ"ף ז"ל לכך בניה יפים:

אלא בבנוני' מלבד הטעם הנגלה שהוא שעת התבודדות בלי נשמע קולם של בני אדם הוא היה מתכוין בעת זיווגא דמטרוניתא כמ"ש בזהר הקדוש:

תוספות
יפין ובשעת וכו'. בש"ס דנדרים הגירסא מפני מה בניך יפיפין ביותר ותו לא ול"ג ובשעת וכו' וכן הביא הנסחא הראב"ד בס' בעלי הנפש בשער הקדושה ע"ש:

מגלה טפח וכו' ודומה כמי שכפאו שד הקשה הראב"ד ז"ל שם בספר בעלי הנפש בשער הקדושה דהא אמרינן שכר פרי הבטן בשכר שמשהין עצמן על הבטן הויין להו בנים זכרים ותירץ כי כל לבבות דורש ה' וכל המעשים שהם לשם שמים טובים הם ומי שאומר עצמו שיוכל לעשות כך ולא תכנס עליו מחשבה אחרת והוא משהא עצמו כדי וכו' מתכוין לעשות מצוה והקב"ה נותן לו שכר ז"כר פרי הבטן. ושם האריך רבינו הראב"ד ז"ל בפירושן של דברים הללו ע"ש ובטא"ח סי' ר"ם ואבן העזר סי' כ"ה ע"ש באורך: