משנה רבי אליעזר (בן הורקנוס, תנא בדור השני) אומר: נוטל אדם– ביום טוב, קיסם (גזר עץ) לחצות (לחצוץ) בו שיניו – כדי לנקותן משיירי מזון, ומגבב (מקושש, אוסף) – שיירי עצים וזרדים, מן החצר ומדליק – אש, שקל להדליק אש באמצעותם, שכל מה שבחצר מוכן – עצים שבחצר מוכנים להסקה ולכל שימוש אחר (מילים אלו הן לדעת הכול). וחכמים אומרים: מגבב מלפניו – מן המונח לפניו בחצר, ומדליק. • • •
תלמוד גיבוב מן החצר ביום טוב מציעים מקרה נפקות בין שתי הדעות במשנה: מה ביניהן (צריך לומר: 'ביניהון')? – מה ביניהם? (מה הנפקות בין רבי אליעזר והחכמים, שהרי אף לפי החכמים מותר לגבב ממה שלפניו בחצר?) לעשות ציבור – לגבב מכל החצר ולעשות ערימה גדולה, ביניהן (צריך לומר: 'ביניהון') – ביניהם. על דעתיה דרבי אליעזר – על דעתו של רבי אליעזר, עושין ציבור – מגבב מכל החצר ועושה ערימה גדולה. על דעתהון דרבנין – על דעתם של החכמים, אין עושין ציבור – לא יגבב מכל החצר ויעשה ערימה גדולה, משום שנראה כמגבב לצורך יום חול, ואסור להכין מיום טוב לחול.
תוספתא ביצה ג,יח: רבי ליעזר אומר: מגבב מן החצר ומדליק, ובלבד שלא יעשה ציבורים. ורבי שמעון מתיר (לעשות ציבור).
רבי אליעזר במשנה הוא רבי שמעון שבברייתא שבתוספתא, והחכמים במשנה הם רבי אליעזר בברייתא שבתוספתא. שיכול שמות מצוי במקורות.
בבלי ביצה לג,ב: תנו רבנן: מגבב מן החצר ומדליק, שכל מה שבחצר מוכן הוא, ובלבד שלא יעשה ציבורים ציבורים. ורבי שמעון מתיר לעשות ציבורים ציבורים.
התנא הראשון שבברייתא שבבבלי הוא רבי אליעזר בברייתא שבתוספתא, ורבי שמעון בברייתא שבבבלי הוא רבי שמעון בברייתא שבתוספתא. • • •