התיב ר"א והכתיב מכל האוכל אשר יאכל וכו' את שאין טומאתו ע"י מים אינו עושה מינין. וצריד דטומאתו הוי בלא מים רק משום חיבת הקודש אינו עושה מינין התיב ר"י הרי נבילת עוף הטהור הרי הוא מטמא טומאת אוכלין בלא הכשר ובלא טומאה מפני שסופו לטמא טומאה חמורה כדאיתא במס' נדה דף נ"ח א"כ קשה אמאי עושה מנין בנבילת עוף הטהור הרי גם שם אין טומאתו ע"י מים ומ"ש היכא דטומאתו בלא מים אך משום חיבת הקודש אינו עושה מינין ומ"ש בנבלת עוף הטהור דטומאתו בלא מים ומשום דסופו לטמא טומאה חמורה עושה מינין [ותיבות מפני שסופו לטמא טומאה חמורה הוא מדברי ר"י דמסיק לקושייתם ולא כדברי המפרשים ז"ל] ע"ז משני מאי כדון מכל האוכל את שטומאתו משום אוכל עושה מינין אבל חיבת הקודש דאינו מטעם אוכל שהרי אפילו עצים ולבונה מטמא אינו עושה מינין:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 33676b9757b1e6a7f5ff0a16b1b73bbac9b72283a6d4565558e541dd38e8a78a