חייב על כל אחת ואחת. דמהשתחוי' יתירה דריש לחלק לחייב על כל אחת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בבלייא. ר' זכיי מבבל היה ואמר ליה ר"י עברת תלת נהרין כלומר הטרח' עצמך לעבור ג' נהרות:
ואתברית. ונשברת וטעית דאפילו הכי אינו חייב אלא אחת דהשתחויה לעצמה יצאה שאינו מעשה:
עד לא יתברינה. ר"י קאמר לה א"נ סתמא דש"ס פריך איך אפשר לומר דקרא ועשה מאחת מהנה בעכו"ם משתעי אייתר לן או אחת או הנה דאם נאמר כר' זכאי שהוא חייב על כל אחת ואחת א"כ שפיר קאמר אחת שהוא הנה אבל הנה שהיא אחת אין כאן:
מן דתבריה בידיה. ואינו חייב אלא אחת על כולן יש כאן הנה שהיא אחת אבל אחת שהיא הנה אין כאן א"כ א"א לומר דמאחת מהנה יליף לחלק אלא מהשתחואה יתירה והשתחוי' לעצמה יצאה וכדמסיק. ויותר נראה דל"ג הכא מן עד לא וכו' עד אין כאן אחת:
ויהא חייב בעכו"ם על כל אחת. כי היכי דאמרינן גבי שבת:
הבערה בכלל. לא תעשה כל מלאכה היתה:
מעשה יחידי. מלאכה אחת:
וחייבין עליה בפני עצמה. אם עשאן עם שאר מלאכות בהעלם א':
שיש בו. בכלל לא תעשה כל מלאכה:
לא תעבדם כלל. בכל מיני עבודה:
כלל במקום א'. בפ' כי תשא:
ופרט במקום אחר. בויקהל:
כלל שהוא בצד הפרט. דסמיך ליה בחד קרא לא תשתחוה להם ולא תעבדם ולא ה"ל יוצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו:
כיון שאת לומד בצדו. כיון שכבר כתוב בצד הכלל תו לא ה"ל יוצא מן הכלל אע"ג שכתוב הפרט עוד במקום אחר שלא במקום הכלל:
לא שנייא. אין חילוק בין כלל ואח"כ פרט וכו' לעולם כלל ופרט הוא אלא הכא בעכו"ם טעמא אחרינא אית ביה דלא דריש:
בעכו"ם פרט. תחלה לא תשתחוה ואח"כ כלל לא תעבדם ולא מיקרי יוצא מן הכלל:
בע"ז כלל. לא תעבדם משמע בעבודה שעובדין אותה:
ופרט בעבודת גבוה. דהשתחוי' אחד מד' עבודות שעובדין להשם היא ולא דרשינן בכלל ופרט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda