קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 10 · הלכה 6 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמ' בשנטלן הוא. לעצמו הוא דמחייב ר"א שמאמן ידו ומתקנו:

אבל אם נטלן אחר מאוסין הן. ואינו נוטלן יפה ואפילו ר"א מודה דפטור:

דברי חכמים. דפטרו אפילו נטלן הוא מאימתי הוא חייב:

עד שיטלנו בקרסטל. הוא מין מספרים כמו גינוסטרא האמור בבבלי במ"ק:

באתרין וכו'. במקומי קורין לקולעת שער הנשים בנייתא הרי דגודלת בונה היא:

לא מסתברא. דחייבת גודלת אלא משום אורג ולא משום בונה:

ופריך מחלפא שיטתיה דר"ז:

לא טווי אריג הוא. אין זו טויה דדמי לאריג וקס"ד דאין אריגה באדם א"נ קס"ד דקליעה לאו אריגה היא:

והכא הוא אומר הכין. וכאן הוא אומר שגודלת חייב משום אריג:

ומשני כאן במרובה. בגודלת שערות רבות חייבת משום אורג:

וכאן. בקולע שלש נימין שהוא מועט לא מיקרי אריג:

הדא דאת אמר. דהקולע הוה אריג ונ"מ דמטמא משום אריג דוקא בשהוא קלוע לאדם:

אבל בבהמה. או לצורך בהמה לא מיקרי אריג וטהור דתכשיטי בהמה אינן מקבלין טומאה:

פסיקא. הוא אזור שחוגרין ואינו אריג אלא קלוע:

לילבב. תחת לב הבהמה כמו זכרים יוצאין לבובין:

לישפר. לנוי הבהמה:

להדיק בה את המרצופין. לחזק באזור זה האוכף והשקי' שע"ג הבהמה:

לתלותה בצואר הבהמה. או שעשה אזור זה לתלות בצואר הבהמה דה"ל תכשיטי בהמה וטהור:

הדא דאת אמר. שהוא טהור בבהמה:

בפשיטין. שהקליעות הן פשוטין ואין להן בית קיבול:

אבל במקופלים. ויש להן בית קיבול לעולם טמא בין באדם בין בבהמה דה"ל דומיא דשק שהוא מיטלטל מלא וריקן:

משום כותבת. שמוליכה המכחול סביב העין כאדם המוליך קולמוס סביב האות:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda