שונין בהן. כגון מדרש שיר השירים וקהלת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 16 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דלמא. כמו מעשה:
יושבין ופושטין. עוסקין בפירושה:
עם כשהיה רבי. הולך לביתו:
נכשל באצבעו. ניגף באצבעו וקרא רבי על עצמו רבים וכו':
בחובינו מטתך כן. בעונינו הגיע לך זה כדכתיב רוח אפינו וגומר נלכד בשחיתותם:
שהיינו עסוקין בעניין. רוח אפינו וגו' שהוא סוף איכה רביעית ששם גמרו כדאמר לעיל שלא שיירו אלא א' ב' אחד:
ספוג אינו מרפא. דאי מרפא הוה אסור לעשות כן בשבת דכל שהוא משום רפואה אסור אלא מן השפה ולפנים אלא מפני שהספוג אינו אלא משמר את המכה שלא תפגע בשום מקום ושלא תשרט בבגדיו:
גמי שהוא מן המוכן. לכך היה מותר לטלטלו ולקשרו ע"ג הספוג:
אלא מן המנחה ולמעלה. דאל"כ היה לו להתחיל קודם ולגמרו בו ביום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda