קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 45

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ההן דעביד חבלין. האי מאן שעושה חבלי' או שעושה אזור חייב משום טווה:

קונטרין. כמין שק העשוי מקנים:

נפן. היינו נפה:

מחצלן. מחצלת:

כד מישתייה בקוביה. כשמשימה השתי בתוך הנקבים:

כד יהבה קדמה. כשנותנת החוטי' בנקבי' שלפניה חייבת משום עושה בתי נירין:

ה"ג משום עושה בתין:

כד מקימה. כשמקמת האורג חייבת משום בונה:

כד מתייא. כשהיא מתחלת לארוג מעשה אורג מתרגמינן עובד מחי:

כד מקטעא בנימייא. כשחותכים הנימין היוצאין:

קופין. קופות מקנים וסיב:

כד צפר. כשמתחיל לעשות גדיל סביב הקופה בשוליה:

כוף. כפף הסביבו' לצדדין חייב משום בונה:

מילין ערסיין. מין עץ ששמו מילין עושה מטות:

קנקלטון. הוא כחדרים קטנים כמו קנקילון:

בחף אחד. פי' היתידות היוצאין מעץ שקושרין בו הניר קרוי חף וקאמר דשני נירין בחף אחד או שני חפין בניר אחד כגון שכפל הניר חייב:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda