קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 8

לוג דאורייתא. לוג הכתוב בתורה:

תומנתה וכו'. מדה הישנה שמודדין בה המורייס בציפורי:

חכים אנא לה. מכיר אני המדה הזו ודבית רבי ינאי מודדין בה דבש:

חצי שמינית מדת טבריה הישנה. היא רביעית של תורה:

הדא דידן הוות. היא מדה שהיתה לנו מקדמית:

ולמה לא קרי לה עתיקתא. שהרי בזמן ההיא לא היתה המדה ההיא וכבר עברה והל"ל הדא עתיקתא כדאמר ר"ח דאף רבי יוחנן היה במקומו של ר"ח:

ומשני כגון דהוות ביומוי. אע"ג דכבר עברה מ"מ אין לקרותה כיון שהיתה בימיו:

אית דאמרין. בא לתרץ ולמה אמר רבי חנינא עתיקתא לכך קאמר דהות זעירא וכו' כלומר שנפחתה מרביעית ואח"כ הוסיפו ואוקמוה ארביעית ואחר כך פחתו אותה ולא פחתו אותה כבראשונה וזה היה בימי רבי יוחנן הלכך לא מצי למימר עתיקתא דס"ד אמדה הפחותה קאמר ואי הוה הפחת בפעם שני כמו בראשונה שפיר המ"ל עתיקתא דאין לטעות דאמדה שנפחתה קאמר דא"כ הל"ל הא דאית לן השתא היא מדת רביעית וע"כ היינו מפרשים דאמידה גדולה קאמר אבל השתא דקאמר דהשתא נפחתה מהמדה קטנה שהיתה בראשונה ודאי איכא למטעי דעלה קאמר עתיקתא לכך קאמר הדא דהוות ביומי קודם לזו עכשיו וממילא ליכא למטעי:

יבש בכזית. אם הוציא לרה"ר יין יבש שנקרש כזית חייב דמעיקרא הוה רביעית והא דבעינן רביעית שלם בקרוש ולא סגי ברובע רביעית משום דקרוש לאו בר מזיגה הוא:

אתיא דר"נ. דאמר אף ביין בעינן רביעית כר"ש דמתני' דאמר כולן ברביעית ולית ליה לר' יוחנן הא דאמרינן בסמוך דקרוש לאו בר מזיגה הוא: