מ"ט דר"ע. דמדמה אותה לנדה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תעב תתעבנו. בתיעוב הגדול שבכולן והיינו נדה דאע"ג דכתיב נמי גבי שרץ תיעוב אפ"ה מדמי' לנדה שטומאתה גדולה משל שרץ:
שקץ תשקצנו. לשון שקץ כשרץ:
צאיהו נבלהו. שיוציאנה וינבל אותה כלומר שיתעבנה יותר מדאי:
נבליהו. בלשון בזיון:
ה"ג מה הן לרבנן נבליהו. וכ"ה במסכת עכו"ם וה"פ מה ענין נבליהו לרבנן בשלמא לר"ע פי' נבליהו לבזותה כנדה אבל לרבנן מאי נבליהו:
צואה תאמר לו. לכנותה בלשון צואה:
גדיא. לשון מזל קורין אותו גליא שיהא נגלה למקום אחר:
לא רצה להיקרות עמדה. פי' דמתחלה היו קורין אותה עמדה שהיא לשון שבח ועכשיו קורין אותו עמידה שהוא לשון גנאי כדמפרש בסמוך וי"ג היו קורין אותו עמלה ועכשיו קורין אותו עמילה:
צווחין. פי' קורין:
לרחוץ של מימי רגלים. פי' כלי שמטילין לתוכו:
מכאן שא"א לאדם צא עד שיכנס ראשו ורובו. שאין עכו"ם מטמא עד שתכנוס באהל ראשו ורובו כדאמרי' לעיל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda