קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 14 · הלכה 1 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' שמונה שרצים. החולד והעכבר וגומר:

הצדן חייב. שבמינו ניצוד:

והחובל בהן. עד שנצרר הדם חייב דכיון דיש להן עור נצבע העור בדם הנצרר בו דחייב משום צובע:

ושאר שקצים ורמשים. כגון תולעת נחשים ועקרבים:

החובל בהן פטור. שאין להם עור:

שלא לצורך פטור. שאין במינו ניצוד ומלאכה שא"צ לגופה ור"ש היא ואפי' אין במינו ניצוד חייב:

חיה ועוף שברשותו. פטור אם צדן שהרי ניצודין ועומדין:

והחובל בהן חייב. דיש להן עור:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda