המשמר. שנותן שמרים לתלויה וסינן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
משום בורר. דהאי נמי בורר היין מתוך השמרים:
לא מסתברא. כן אלא משום מרקד חייב המשמר:
בקדמיתא. בתחלה היינו אומרים דשפיר קאמר ר' זעירא דחייב משום מרקד:
אף המשמר. יין מלמטה ושמרים מלמעלה מה שאין כן בורר הפסולת מלמטה:
ולא היינו אומרים כלום. דודאי אינו חייב אלא משום בורר:
הותר מכלל ברירה. יום טוב הותר מכלל שבת במלאכ' ברירה שמותר לברור ביום טוב וכן לענין שימור הקילו ביום טוב כדמפרש בסמוך מה שאין כן בהרקדה לא מצינו שהותרה הרקדה ביום טוב מעולם:
אין שונין את הקמח. כגון שרקדו מאתמול ובא לשנותו בנפה לנפותו אין שונין:
אבל מרקדין לאחורי הנפה. דהוה ליה שינוי:
אין תימר. ואס"ד דמשמר חייב משום מרקד וכר"ז יהא אסור לשמר בי"ט כי היכא דאסרו הרקדה:
א"ר יוסי בר' בון ודלא כר"י. הא דאמר אין שונין את הקמח בי"ט דלא כר"י דלר"י אפילו מכשירי או"נ שאפשר לעשותן מעי"ט מותר לעשותן בי"ט כ"ש הרקדה:
בעיי דא מילתא. הא מיבעיא לן מהו שיהא מותר לשנות את הקמח אחורי הנפה לרבנן דפליגי ארבי יהודה דעד כאן לא שמעינן מהך ברייתא אלא דהרקדה שריא לאחורי הנפה אבל הא קמיבעיא לן אם מותר לשנות ע"י שינוי כיון שאין בו צורך כל כך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda