קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

תמן תנינן. לקמן בפ' חבית:

במערה. מי מקוה מקורה שהוא חם ואין חומו יוצא:

מסתפג אפי' בעשר אלונטיות ולא יביאם בידו. וסתמא קתני משמע ככ"ע אתיא מתני' וקשיא למ"ד דחנניא התיר להבי' אלונטיות בידו:

מה יעביד וכו'. מה יעשה התלמיד הזה שמקשה ממתני' שגמר משניות ולא למד גמרא ולא שימוש ת"ח כלומר שלא שימש כל צרכו דלא קשיא מידי:

והדא מתני'. דאסרה הבאת לונטיות ביד נשנית קודם שהתיר ר' חנניא בן עקביא:

משתטפין. שופכין על כל גופו:

לא בחמין. שהוחמו מע"ש:

ודא מתניתא. הך ברייתא שאוסרת שטיפה נשנית קודם שחזרו חכמים להתיר רחיצה בחמי טבריא:

הוא מזלף על עצמו. היינו להשתטף:

מפני שמרבה את ההבל. שיוצא מן החמין ונראה כמחמם:

ומכבד את הקרקע. פי' שמרביץ את הקרקע שמתוך שהוא מזלף על עצמו המים נופלים ע"ג קרקע ביתו:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda