קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 29

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

אם לגופן. לאכול הדגים סחטן ממשקה הצף עליהן והנבלע בהן (מותר לכתחילה) דלאו מפרק הוא הואיל ולאו למשקה הוא צריך:

ואם להוציא ציר. שהוא צריך למימיו חייב חטאת:

ה"ג רב אמר כבשים וכו':

כבשים. ירק חי כבוש ביין וחומץ:

למימיהן אסור. דגזרינן אטו זיתים וענבים אבל אין בו חיוב חטאת שאין המשקה הזה מן הכבשין עצמן שגדל בתוכן:

שלקות. אפילו למימיהן לאו משקה נינהו אלא אוכל:

א"ל ר' מנא למה. כלומר במה פליג רב על ר"י הא לתרווייהו לגופן מותר למימיהן אסור:

ומשני דההן וכו'. דרב אמר אסור למימיהן ור"י מחייב חטאת ולגופן אמר רב מותר לכתחלה משמע ור"י אמר פטור משמע אבל אסור:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda