אם להוציא שורפו. להוציא השרף שבתוכו שרי:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
צנון מותר להניחו במלח ובלבד שלא ישהנו בתוכו זמן רב דנראה כמטמינו לחול א"נ דדמיא למעבד:
כליו מבית האומן לובשן. כשמביאין לו כליו מבית האומן בשבת ואינו חושש שמא נגמרו בשבת ל"א אסיפא דמותר ללובשן בשבת פעם ראשונה אף על גב שאינו יודע אם הם כמדתו ויוכל להיות שיהיו נקרעים ע"י לבישתו אפ"ה שרי ואיידי דמייתי כמה הלכות דאמר רבי זעירא בשם רב הונא מייתי נמי להנך הכא:
נסתבכו בגדיו בקוצים. אם נתלו בגדיו בקוצים בשבת:
מפשרן וכו'. מסלקן משם בצנעה שלא יראה אדם שנראה כמתקן:
ובלבד שלא יקרע בגדיו. בעת סילוקן:
ה"ג נפל טיט על בגדיו:
ובלבד שלא יכסכסו. שלא ישפשף דדמי לכיבוס:
ההן ננער. הא דמות' לנער הבגדים ולקפלן דוקא באדם א' אבל בשלשה בני אדם אסור:
ובתרתיי צריכה. ובשני בני אדם מיבעיא לן אי שרי או לא:
ההן דסחי. האי מאן דרחץ אם מותר להסתפג בבגדים ואיך יעשה במים שבשערות שלא יסחוט:
הכין שרי והכין אסור. כלומר הכי שרי להסתפג כל גופו בבת אחת שלא יבא לידי סחיטה והכי אסור להסתפג אבר אבר:
ר"א בר זמינ'. נכנס לרחוץ עם ר"ז ולא הניחו להסתפג כלל משום סחיטה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda