קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 12

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מהו להצית את האור במדורת חמץ. מעי"ט שתהא דולקת ביום טוב:

ומשני מאן דיליף חמץ מנותר. פלוגתא דר"י ורבנן בפרק כל שעה:

אסור. דכשם שאין שורפין קדשים ביום טוב ה"ה חמץ אסור:

ר' אחא בשם רב חסדא. פליג אהא דלעיל וסובר דמותר להצית וכו' והא דקאמר זאת אומרת אף לזאת המתני' יש לומר דמותר להצית וכו':

ופריך והא תנינן אין מדליקין וכו' ומ"ט משום אין שורפין קדשים ביום טוב:

ומשני מפני יום טוב שחל בערב שבת. ששורף הקדשים בי"ט אבל אי מדליק מערב שבת או מערב יום טוב שרי:

מעתה וכו' רבי אחא מייתי סייעתא דאין הטעם משום שריפת קדשים דלדבריך דשמן שריפה לשריפת קדשים דמיא לא ישרפו בלילה דומיא דקדשים:

ומשני אר"י סבר ליה כר"י דשריפת קדשים נמי בלילה מותר:

כך. קדשים שעבר זמנם דהיינו לאחר יום השני של תודה ויום השלישי של שלמים שורפין אפי' בלילה:

ופריך ומה אית לך וכו'. כלומר הא לא דמיא להדדי דשמן שריפה הרי אין לו זמן ולעולם לא יהו שורפין אותו אלא ביום:

ומשני רבי יודה בר פזי מכיון שנטמא. השמן של תרומה הרי הוא כאלו עבר זמנו דמצותו לשרפו מיד:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda