קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מנין לכל הנימולים. אפי' שלא בזמנו:

וביום. וי"ו יתירא דה"מ למיכתב ביום השמיני ימול וכתיב וביום לאתויי מילה שלא בזמנה:

ויש כאן זו. וכי אפשר לומר כן הלא נדה שטבילתה בלילה בזמנה ואפילו הכי כשעבר זמן טובלת בין ביום בין בלילה:

טבילתן ביום. כדילפינן מדכתיב וחטאו ביום השביעי ורחץ במים וגו':

נדה ויולדת שאינה טובלת אלא בלילה. נדה דכתיב שבעת ימים תהיה בנדתה כל שבעה ויולדת כימי נדת דותה תטמא:

תמן אמרין. בבבל אמרו:

אפי' עבר זמנה. לא תטבול ביום:

מפני חמותה וכלתה. שרואין אותה טובלת ביום ויבואו גם הם לטבול בזמנה ביום ואתי' לידי כרת ולא ידעי שהיא בשמיני הוא דטובלה ביום:

נאמר. ע"כ צריכין לומר שכבר עבר זמנה והיה לאחר יום השביעי:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda