קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

בהיותם כואב אין כתיב כאן. דהוה משמע כאב המילה לחוד:

אלא בהיותם כואבים. דמשמע שכל איבריהם היה כואב להם שמע מינה דביום השלישי אית בה סכנת נפשות:

מפקדין לחייתא. היו מצוים למילדות:

כל שיקויין. כל הרפואות שאתם עושין לילד הנימול לאחר המילה בחול תעשו לו אף בשבת:

לכן צריכה. לא נצרכה אלא אפילו ביום השלישי שחל להיות בשבת תעשו לו כל הרפואות:

מפני הסכנה. שמניעת חמין סכנה היא לו:

אם מפני הסכנה. מתירין לו לרחוץ פשיטא דהא אפי' לכתחילה מותר לחמם לו חמין לחולה שיש בו סכנה:

בשם רבנן. שבבבל דמחמין לו חמין לתינוק בשבת ביום הג' מפני הסכנה:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

לונטית. בגד שמסתפגין בו:

לא יטול וכו'. שמא ישפכו עליו ונמצא רוחץ בחמים בשבת א"נ דאיירי כשאלונטית עדיין ע"ג מעיו ויש לחוש לסחיט':

לית כאן אלא מותר. צריך לשנות בבריי' נוטל אדם עריבה וכו' דאפי' רוחץ בהן בשבת אין כאן איסור כיון דאינו רוחץ בהן כל גופו:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda