ה"ג גיר קרדון. והוא סיד מהר קרדניתא הממח' אותו במים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שרי זיפות. ממחה הזפת:
חייב משום מבשל. שכל דבר הניתוך ונגמר ע"י מים מבשל הוא:
לחזקיה. דאוסר בשבת ש"מ דס"ל בישול הוא אע"ג דלאו תולדת אש הוא מיבעיא להו לענין פסח שנתבשל בחמי טבריא מהו מי הוי כמבושל ואפי' צלאו אח"כ אסור או דלמא לא הוה כמבושל ואם צלאו אח"כ שרי:
תרין אמוראין. פליגי בה:
ובשל מבושל במים. מכל מקום כל שנתבשל במים ולא קפיד קרא אבישול הבא מתולדת אש דוקא:
כי אם צלי אש. משמע דבישול נמי דוקא הבא מאש אסור הלכך אם בישלו בחמי טבריא ואח"כ צלאו מותר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda