גמ' נאמר כאן עדה וכו'. לעיל בפ"ק ילפינן מהאי דסנהדרי קטנה כ"ג הן כדקאמר התם ושפטו העדה והצילו העדה וכו' ומנין לעדה שהיא עשרה נאמר כאן עדה וכו' ומשום דאיירי במתני' בשורות של כ"ג מייתי לה הכא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 4 · הלכה 8 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מייתי לה רב ממתני'. לפרש הא דתנינן צרכו לסמוך סומכין מן הראשונה ויושב בסוף הדיינים והראשון שבשורה שניה בא לו ויושב בסוף שורה ראשונה וכדפרישית במתניתין וקאמר רב לאתויי טעמא ממתני' דלקמיה הוי זנב לאריות וכו' וכלומר שלא יאמר זה עד האידנא הוה יתיבנא ברישא והשתא מותיבנא בדנבי וכהאי מתלא אמר הוי ראש לשועלים ולא זנב לאריות והלכך מושיבין לו לא כדבריך ולא כמשל הזה שאתה אומר אלא כהמשנה שאומרת הוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים:
דתנינן. כלומר היינו דתנינן צרכו לסמוך סומכין מראשונה וכו' ושלא יוכל זה לטעון נגדם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6add7e00b6d542ebc1185270b96380a1782587c39a5967bc60479f4066130b5