חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 8 · הלכה 5 · Segment 3

תמן תנינן רשב"ג אומר כו' הגי' הנכונה כמו שהוא במסכתא כתובות פ"ט מובא בפ"מ ז"ל:

מ"ט דרב בסוף הוא זכה בהם הרא"ש ז"ל במסכתא כתובות מפרש דלפיכך אינו יכול לסלק א"ע מירושתה מפני שהזכות בא לו בסוף ע"כ קודם שזכה אינו יכול לסלק א"ע דהוי כבן שסילק א"ע מירושת אביו:

אמר ר"י הלכה כריב"ב דמר ר"י מכרה ונתנה בדין הוא להיות קיים שבסוף הוא זוכה בהם כן הגי' במס' כתובות שם. ולמה אמרו מכרה בטל שלא תהא מברחת פי' דהנה בבבלי יליף טעמא דר"י ב"ב מקרא אבל בירושלמי שאל מ"ט דר"י ב"ב ולא מפרש טעמא אבל ר"י מפרש טעמא דלפיכך הלכה כריב"ב משום דיש לו רשות מה"ת להוריש לבנו אחד דדווקא בנותן בלשון ירושה לאיש אחר אז לא מהני דהוי מתנה עמשב"ת דאומר איש פלוני ירשני והוא אינו יורש משא"כ באומר בני ירשני שפיר דמי דלא הוי מתנה על משב"ת דהא באמת יורש הוא אך משום דמסלק השאר בניו מירושה והאיך יכולת בידו לסלקם מירושה בשלמא כשמוכר ונותן בחיו אז לא נשאר ירושה. משא"כ כשמוריש לאחד מבניו ונשאר אחריו ירושה האיך יכולת בידו לסלק בניו מירושה. ז"א דהא הבנים אין להם שום זכות בחיו על עזבון הירושה זולת כשהוריש מחיים אבל ירושה דממילא אין לבנים שום זכות מחיים ולפיכך אין בכח ביד הבן לסלק את עצמו מירושת אביו משום דכ"ז דאביו חי אין לו שום זכות על העיזבון שישאר אחרי אביו. וע"כ הלכה כרשב"ג דאם מתה ירשנה מפני שאין בכוחו לסלק א"ע משום דלבסוף הוא זוכה. וכיון שכן ממילא רשות ביד האב לסלק הבן מירושה אפילו שלא ימכור הנכסים בחיו וישאר אחריו ירושה מ"מ יסלק להבן משום דיזכה לבנו האחר בתורת ירושה. ובן אחד יזכה הירושה בתורת ירושה ובן השני לא יזכה דהא כ"ז שאביו חי אין לבן שום זכות בהירושה אפילו שישאר ירושה והזכות מתחיל לאחר מיתה לבסוף ע"כ בכח ביד האב להוריש לבנו האחר אך אין בכח האב להוריש לאיש אחר משום מעמשכב"ת דהא האחר אינו יורש. משא"כ כשמוריש בחיו לבנו האחד פשיטא דיש כח ביד האב להוריש בחיו ירושת של בן זה שלא זכה עדיין בו לבנו האחר בשלמא אם הי' זכות להבן מה"ת בחיי האב על הירושה שלאחר מותו אז לא הי' בכח להאב להוריש נחלה מבן זה לבן אחר אבל כיון דבחיים אין לו זכות כלל על הירושה דלאחר מיתה למה לא יהי' כח ביד האב לסלק בן זה מנחלתו ולהוריש בחיו לבנו האחר. וכיון דאין כח ביד הבן לסלק את עצמו מירושת אביו דלאחר מותו משום דבחיי האב אין לו שום זכות על הירושה שלאחר מותו ממילא יש כח ביד האב לסלק לבן אחד מירושה ולהוריש לבנו האחר. ונמצא דלשיטת רב בטעמא דרשב"ג דאין להיורש שום זכות בחיי המוריש על הירושה דלאח"כ ממילא הלכה כריב"ב דלכן אמר ר"י הלכה כריב"ב כדמסיק דלבסוף הוא זוכה בהן ר' יוסטיני הו"ל עובדא שסילק הבעל מירושת אשתו קומי רבנן וחייבין דאינו יורשה ורשב"ל אמר לו דיחזיר לנכסיו דיורשה דאינו יכול לסלק עצמו משום דלבסוף הוא זוכה ע"ז פריך ר' ירמי' קומי ר"ז אמר רב בסוף הוא זכה בהן. ור' יוחנן אמר הלכה כריב"ב ורשב"ל אמר לי' איזל חות לנכסיך מאן אינון רבנן דר' יוסטיני. ומשני רבנן דר' יוסטיני דרבנן דר' יוסטיני הוא רבנן לבד מהנך רבנן: