חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 8 · הלכה 8 · Segment 5

אמר ר' ינאי מודה רבי שאינו נותנו במתנת שכ"מ פי' דהירושלמי ס"ל משום דכיון דאמר לו ואחריך לפלוני לא זיכה להראשון אלא משום שצריך לפרנסתו וע"כ לא זיכה לו אלא כ"ז שהוא חי וצריך לפרנסתו ע"כ אם נתן במתנת שכ"מ אלאחר מיתה לא זכה המקבל מתנה משום דמעולם לא זכה הראשון אלא כ"ז שהוא צריך כשהוא חי [ולא כשיטת הבבלי דטעמא הוא משום דמתנת שכ"מ לא קנה אלא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך] ר"י אמר ולא במתנת בריא כיון שלא נטל מעות בעד צרכו אלא מתנה בעלמא ע"ז לא זיכה לו המזכה הראשון. כהדא חדא איתא כתבת נכסה לחד בר נש ר"ל דהי' נכתבה נכסי' מן הנותן לה הנכסים לאחרה לחד בר נש וצריכת וזבנה לבעלה. ר"ל דצרכה לפרנסתיה וכתבה לבעלה דאי הי' כתבה לאחר קי"ל האשה שמכרה בנ"מ בחיי בעלה כו'. והירושלמי ס"ל במס' כתובות פ"ט ה"א דבעל בנכסי אשתו יורש הוי ולא לוקח ואעפ"כ הבעל מוציא מיד הלקוחות משום תקנה שלא תבריח נכסיה מבעלה ותמכור ותאמר שלה היא. וע"כ אי לא היתה מוכרת לבעלה לא הי' בעל הלוקח ממילא. אך כשמכרה לבעלה הוי הבעל הלוקח שלה וכשמכרה לבעלה חל המכירה דלא שייך התקנה שלא תבריח. ר"ח בר מדייא אעיל עובדא קומי ר' יוסי האיך הדין כשמתה האשה אם הפלוני מוציא מיד הבעל. או דאליבא דרבי אין הפלוני מוציא מיד הלקוחות דלא כן אמר ר' ינאי שאינו נותן במתנת שכ"מ. ור"י אמר אפילו במתנת בריא משום דלא זיכה להראשון אלא כ"ז שצריך לצרכו והדא איתא מכיון דבעלה זקוק מספקא לה מזוני ולא כמתנת שכ"מ. ע"כ לפ"ז מוציא מיד הבעל. ע"ז אמר לי' עד כדון זקוק מספקא פיתא וקיטני דילמא ביעי בתמי'. דילמא תרנגולין בתמי' דהראשון דזכה לצרכו רשאי לימכר אף למיזבן ביעי ותרנגולי. וכן מסיק במס' כתובות שם ועיי"ש ובדברינו שם: