שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 8 · הלכה 1 · Integer 3

א"ר מנא מדברי שניהן כו' א"ר זעירא מדברי שניהן כו'. — פירשו המפרשים דר' זעירא דאמר מדברי שניהן כו' היינו מדברי ר' יוסי ור' מנא שלפני זה, ולפ"ז נ"ל שיש להגיה כאן "ר' אמי" במקום "ר' מנא" שא"א שר' זעירא יוכיח מדברי ר' מנא תלמיד תלמידו, שר' יונה אבי ר' מנא היה תלמיד ר' זעירא כנודע, והחילוף מר' אמי לר' מנא מצוי בירושלמי כמו שכתבתי לעיל פ"ז ה"ג (עמ' 16) ועוד בפיאה פ"ג ה"ד [י"ז ע"ג] ר' בון בר חייא בעי קומי ר' מנא, ולעיל פ"ב ה"ח [ה' רע"ג] מפורש שרבב"ח נפטר בחיי ר' זעירא ור' זעירא הספידו וא"א שישאל מר' מנא הצעיר ואולי שעדיין לא נולד בפניו אבל צ"ל שם ר' אמי במקום ר' מנא; עוד בסוטה פ"ה ה"ב [כ' רע"ב] ר' אבהו בשם ר' מנא, צ"ל בשם רבי אמי; עוד בקידושין ס"ג ה"ד (דף ס"ד ע"א) חד בר נש קם עם חבריה בשוקא כו' אתא עובדא קומי ר' מנא אמר כו' א"ר יעקב בר אחא מודי ר' אמי כו' והנה ברור הוא שצ"ל בין ברישא ובין בסיפא שם אחד או בשניהם ר' אמי או בשניהם ר' מנא אבל מאחר שנדע כי ר' יעקב בר אחא היה בזמן ר' יוחנן וריש לקיש (ע' שבועות פ"א ה"ג) מוכרח שצ"ל גם ברישא ר' אמי (ודלא כהמפרשים שהגיהו מדעתם גם בסיפא ר' מנא וכן העתיק בחידושי אנשי שם על המרדכי ב"מ פ"א); ועוד בע"ז פ"ב ה"ז (דף מ"א רע"ג) שאלון לר' יצחק ולר' מני, יש להגיה "לר' יצחק ולר' אמי" כי ר' אמי היה חבירו של ר' יצחק דירושלמי (ושל ר' יצחק נפחא דבבלי ושניהם אחד הן כ"ש בתרומות פ"ח ה"א ע"ש) כמו בפיאה רפ"א ר' יצחק ור' אימי הוון יתבין כו' עוד בקדושין פ"א ה"ג (דף נ"ט סוע"ד) מאן אינון רבנן ר' יצחק ור' אימי; עוד בסוף הוריות א"ר סימון יהודה יעלה א"ל ר' מנא הדא דתימר כו' צ"ל "א"ל ר' אמי" דר' מנא היה שלשה דורות אחר ר' סימון, עוד בנדרים סופ"י ר' מנא סליק מישרי נדרא דגמלייל דקינתיה כו' ר' מנא סליק מישרי נדרא דגמליאל בר בריה א"ל לא תיעבד לי כמה דעבדת לסבי כו' וגם בזה יש להגיה "ר' אמי" במקום "ר' מנא" שהרי ר' גמליאל דיקונתיה נפטר כבר לפני ר' סימון שהיה תלמיד ר' יהושע בן לוי כדאיתא במ"ק פ"ג ה"ה דף פ"ב ע"ג (עוד יש להגיה כאן באופן אחד ר' עזרא במקום ר' זעירא), ועוד בפיאה פ"ה ה"א [י"ח רע"ד] "ר' אימי בשם רשב"ל דב"ש היא" ואותו ענין כפול למטה שם "ר' מנא בשם רשב"ל" ומובן שט"ס שם וצ"ל "ר' אימי" במקום "ר' מנא".