קריאה במקור

השגות הראב"ד שבועות · דף 21b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כתב הרב אלפס ז"ל ההוא דאמר ליה לחבריה הב לי שית מאה זוזי דמסיקנא וכו' עד דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה:
כתב הראב"ד ז"ל הלכך הנך סהדי כיון דלאו עלייהו רמיא מלתא לאסהודי אימא אנשייה לפרעון ולא הוחזק כפרן. נפקא מיניה דאי נפיק מבי דינא וטעין דבתר הכי פרעיה מהימן מיהו אנן השתא זיל פרעיה אמרינן ליה משום דקיימא לן צריך לברר. ולרב ששת דאמר הוחזק כפרן לאותו פרעון תו לא מהימן למימר בתר הכי פרעתינהו וקמ"ל כרבא:
כתב הראב"ד ז"ל מדלא קאמר הוחזק כפרן אלמא חייביה במאתן בלחוד קאמר. ותניא נמי הכי מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי והעדים מעידים אותו שיש לו חמשים ישבע על השאר. אלמא אין מחזקין אותן בכפרן אלא על מה שהעדים מכחישים אותו ואם תאמר ולחייביה רבא שבועה על ארבע מאה כי ההיא דר' חייא. לא דמי דהתם בגוף ההלואה הם מעידים שיש לו מקצת ומשום הכי לא תהא הודאה גדולה מהעדאת עדים אבל הכא אין העדים יודעים כלום לא בהלואה ולא בפרעון אלא שהכחישוהו בשאר החפצים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e789cfaff13bb7547cbf235dd688fc146184e1ddcd4abb870ca68cb37c89e408