נותנו לחבירו. פירשתי בקונטרס דכל חד וחד לא ממטי להו ד' אמות וכן פירש"י ונ"ל דאיכא לאוקמי שנותנו לחבירו אפילו יותר מד' אמות אלא דכל אחד נוטלו מיד חבירו בעוד שהוא מהלך דלא עביד אלא עקירה וא"ת א"כ בשנים סגי י"ל דאין הכי נמי אלא דחיישינן באורך הדרך דלמא יעמוד לפוש ויהא חייב דחוץ לד' אמות עמד לפוש חייב כדאמרינן בבבלי בשבת דף ה' ע"ב ועיין בתוספות בפרקין דף צ"ז ע"ב בד"ה רבי שמעון אומר וכו':
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9b8b72d5617d65ae3528674c12e7a842be95af749a2e7ad58a083f80a1d5833f