שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 5 · הלכה 7 · Segment 2

לית כאן כיצד. וא"ת אכתי תיקשי רישא לסיפא דבסיפא תני בעיר קטנה ונתן בגדולה מהלך את כולה וי"ל כדמשני בבבלי חסורי מחסרא והכי קתני בד"א במודד אבל בנותן עירובו גדולה וקטנה שוין וקשיא לי מהרמב"ם והר"ב שפירשו במתני' חסורי מחסרא ולא הגיהו כיצד שבמתני' עיר מהו שתעלה ממידת אלפיים. וקשה אמ"ש הרמב"ם והטור בסי' ת"ח שמשלימין על העיר אלפיי' אמה והיינו שאין לו אלא אלף ותתקצ"ו אמות הא ר' יוחנן סובר דאין עולה אע"ג דר"א פליג יש לנו לפסוק כרבי יוחנן חדא דרבי' דר"א הוה ועוד דהלכה כדברי המיקל בעירוב ועוד דאמרינן לעיל דמשה הרחיק את האהל מיל וגם ביהושע כתיב רחוק יהי' אלפיים אמה והיינו כדי שילכו לשם בשבת ש"מ דאלפיים בלא העיר חשבינן וזהו סייעתא לדברי הרר"י דסובר דאין העיר עולה לכלום ומביאו הרב"י בסימן הנ"ל וא"ל דמפרשי' דהא דקמבעי ליה היינו שתהא העיר עולה למדת אלפיים בשבת בתוכו דהא ודאי ליכא מאן דפליג כדאיתא בבבלי בסוף פרקין והא ודאי נמי לא קמיבעי ליה אם תעלה עיר גדולה לקטנה במדת אלפיים דהיינו מתני' מפני הרשויות. בקונט' פירשתי בעיר העשויה כקשת איירי וכו' וכתב המהרש"ל בשם תוספות שאנץ דהקשה כיון דלא הוי רק אלפים מחמתן עד היתר של גדר א"כ אם נותנין לתחומי חמתן אלכסונן של אלפים יגיעו עד ראשי הקשת כיון דאין ביניהן יותר מד' אלפים ועיין במהרש"א דמה שפירשתי בקונט' הוא כפי תירוצם של מהרש"א ומהרש"ל. ול"נ דחמתן מן הצד עומדת וגדר לא היתה עומדת בריבוע של עולם וכשנותנין לה ריבוע של עולם מגיעים אלפיים שלהם לחמתן הלכך נחשב להם חמתן כד' אמות ובני חמתן אף על פי שמגיעין לתחומי גדר מ"מ כיון שאינן יכולין לבא לעירן ממש לא נחשב להם כד' אמות ואפשר לפרש כן דברי מהרש"ל אך קשה לפ"ז מאי דוחקיה דש"ס בבלי למוקמי בעיר העשוייה כקשת הא אפילו בכל עיירות איכא למימר הכי ודוחק לומר שכך היתה קבלה בידם לזה שעיר העשויה כקשת הוי ולזה שאנשי עיר גדולה ועיר קטנה היו וצ"ע: