משבות א' למדו כמה שביתות. הדבר תימא מאי הוא השבות שלמדו ממנו שאר שבותים ונראה שכתב הסמ"ג עשין רכ"ד וז"ל ובענין פירוש הברייתא השיב ר"ע הזאת טמא מת שחל שביעי שלו להיות בע"פ שחל להיות בשבת תוכיח שהיא משום מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת אבל רב אומר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ שסובר שטמאים ששאלו למשה שביעי שלהן היה בחול בע"פ אבל למחר יכולין ואמר רחמנא לידחו ור"ע יכול לסבור שאותו שביעי בשבת היה ולכך לא יכלו ביום ההוא הא למחר וכולי ע"כ לפ"ז צ"ל לר"ע דאף בימי משה היה השבות הזה דאין מזין על טמא בשבת וזה מבואר במשמעות המקרא דכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא וכמדומה שכן ראיתי מפורש בדברי הסמ"ג ומעתה מבוארים הדברים דמשבות זה למדו חכמים לתקן כמה שבותים לכל מלאכות שבת:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 10 · הלכה 14 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך פרק המוצא תפילין וסליקא לה מסכת עירובין
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9b8b72d5617d65ae3528674c12e7a842be95af749a2e7ad58a083f80a1d5833f