והא תני ב"ש אין לי אלא היוצא משום ערוה כו'. — חסר וכצ"ל: מה מקיימין ב"ש טעמא דב"ה דבר תני ב"ש אומרים אין לי אלא כו' ת"ל כי מצא בה ערות דבר מה מקיימין ב"ש טעמא דר"ע (פי' הא דכתיב אם לא תמצא חן בעיניו) שלא תאמר היוצאה משום ערוה אסורה (פי' שאין בעלה הראשון יכול לשוב לקחתה אחר שנישאת לאחר וגירשה) משום דבר אחר (פי' שאם עבר וגירשה מפני שלא מצאה חן בעיניו) מותרת א"ר שילא כו' כבר היא אסורה לו (פי' דסבר ר' שילא שאין לומר דמקרא כתוב בשעבר וגירשה משום שלא מצאה חן בעיניו כ"כ הרשב"א בסוף גיטין).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 11 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4cb67a7a8206e67d6303c6b76772968383236ec3b6aacad8013d40369d7bf85f