וטעמייהו משום דיכול למדוד מאתמול. אבל תימה וכי יש רשות לגאון או מחבר להכריע נגד קבלת הלכות דהלכתא כוותיה דרב באיסורא. מהרש"ל. אבל בתשובת הגאונים איתא שדרוה לאיסור כשמואל ואביי. וא"כ אפשר לומר דהך וטעמייהו קאי אשמואל ואביי:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על ביצה · סימן 65
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושוין שאם נפל לתוכו צרור או קיסם ששונין. אפילו בלאו שינוי כ"כ הטור אבל ביד משמע דאסור דהוי כבורר כרבינא. והא דלא הביאו רבינו הך דרבינא. שסמך בזה אהך ברייתא דקתני ששונין משמע הא ביד אסור דהוי כבורר:
ה"ג אמר לה חזי דאנא ריפתא מעלייתא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 489e5b244a44a4f446f7144234a94ed3de7feedab5df69bb83d38bd05928a03c