כתב יד א והא מתני' כו'. דבמסוייפות דמן הסתם הן הפקר אמרן אם בעה"ב משמרן חייב ובמתניתין דלקמן תנן הסיאה והאיזוב וכל אלו גם כן מן הסתם הפקרן אך בחצר יש חילוק למשמרן ואין משמרן אבל בגינה אין שום חילוק ובמסוייפות מחלק סתם אף שבגינה:
ומשני דאינו דומה להדדי דכל אלו דמתניתין הפקר הן מתמת שכל העולם מלא מהן אף ביערות אך פירות המאחרים להתבשל לא בכ"מ גדלים רק הפקרן מחמת שאין בעה"ב מושיב שומר אך במקום שבעה"ב משמרן בודאי אינם הפקר אף בגינה וזהו שאומר ברם הכא בפירות מסוייפות:
כתב יד ב והא מתניתא פליגא. על מאי דקתני לעיל במסוייפות אף אם סתמן הפקר אבל באם משתמרות (פטורין) [חייבין]. והכא קתני סיאה ואיזוב וכו' דכל אלו סתמן הפקר ואין חילוק במשתמר אלא בחצר אבל בגינה אפי' משתמר פטורין. ומשני שאני אלו דמתניתין הפקרן מחמת שגדלין בכל המקומות ואף ביערות מקום הפקר משא"כ המסוייפות אינן גדלים בכל מקום כ"א שבעה"ב מפקירן ואינו מושיב שומר עליהן. אבל במקום שבעה"ב משמרן ודאי אינם הפקר אף בגינה: