קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כתב יד א
על מנת שיהא המעשרות שלי כו'. דהיינו שהכהן יתן לישראל המעשרות מותר דכהן מותר ליתן המעשרות למי שירצה דהוי אצלו כשאר דמים שלו:

לעולם אסור. ומפרש טעמא שאין כהן עושה כהן. פי' דהוי כמו שהוא עושה אותו כהן כיון שהוא נותן לו המעשרות לעולם והוי גנאי:

כאן זיכהו בדבר שהוא ברשותו. פי' שהמעשרות אצל הכהן וזכה בהן לפיכך מותר ליתן אפילו לישראל אבל כשמכר השדה לישראל שהמעשר הוא אצל ישראל ואין הכהן עצמו זוכה בהן לפיכך אינו יכול לזכות נמי לישראל:

כתב יד ב
כאן שזיכהו בדבר שהוא ברשותו. שהמעשרות ברשות הכהן והוא זוכה בהן לכן מותר ליתן אפילו לישראל אבל כשהכהן מכר לישראל המעשר הוא ברשות ישראל ואין הוא עצמו זוכה בהן עדיין ואיך יכול לזכות זה להישראל:

על הנוסח והמהדורה

מהדורה: Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה: Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 44913275f4cc71258fcdd61252f1a3f1a50ba39edc2e6274786b0f24e6a29819