קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כתב יד א
האוכל פירות טבולין למעשר עני חייב מיתה כצ"ל:
2
מ"ט דר"א. פי' דאמר במתניתין שא"צ לקרוא שם למעשר עני של דמאי:
3
ומשני מכיון שהוא יודע כו'. פי' דתלינן שמסתמא הפריש הע"ה כמו תרומה גדולה:
4
בלא כן קורא שם כו'. פי' אפילו לא היה האי סברא שודאי יפריש ע"ה לא היה צריך להפריש אלא יקרא שם לבד שהרי מעשר עני מותר לזרים ואינן יכולין העניים להוציא ממנו דהמע"ה וא"כ מה בכך שיקרא שם אף עכשיו. כיון שא"צ להפריש:
5
כתב יד ב
מ"ט דר"א..דכשלמא טעמא דרבנן מסתבר מה ראשון שהוא נותן לכהן מפרש שני שמפריש לעצמו לא כ"ש שהפריש. אבל טעמא דר"א אסתפקא להו אי משום שאינו חשוד להקדים משום דאין אדם עושה מצוה בדבר עבירה ומסתמא כבר הפריש ראשון:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 44913275f4cc71258fcdd61252f1a3f1a50ba39edc2e6274786b0f24e6a29819