ומשני א"ר זעירא כו' תמן הכא צ"ל להיפך הכא תמן. פי' דכאן גבי הלוקח יין למפרע נתקלקל. פי' אם יתקלקל שתה טבל למפרע ולא יוכל להועיל כלום אחר כך לכך חיישינן אבל הכא דאם יתקלקל דלא חיישינן למפרע אלא שהיה לנו לחוש שמא הפריש אחר שנתקלקל להא לא חיישינן דאמרינן מסתמא קלא אית ליה ואם היה נאבד היה יודע שאנו מעמידין על חזקתו שעדיין הוא שלם: