לשון ריא"ז ואם מתה הוא יורש כל נכסיה ולא הועיל התנאי הזה אלא שאם מכרה ונתנה מכרה קיים ומתנתה קיימת ונראה בעיני שאין לו [שום] זכות במעות אלא היא עושה בהן כל חפצה ואם לקחה בהן קרקע הוא אוכל. פירותיה:
כתב הטור הוסיף להתנות גם על הפירות שאמר לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן אין אוכל פירות בחייה אבל יורשה אם תמות ואוכל פירי פירות וכתב מיי' שהדין הוא שימכור הפירות ויקנה בהן קרקע דאכל פירות שהן פירי פירות והרא"ש כתב דוקא אם מעצמה שיירה הפירי ימכרם ויקח בהן קרקע ויאכל פירותיו אבל אין ב"ד אומרים לה לשייר אותם כדי שיאכל פירי פירות. וכתב עוד הרא"ש ז"ל ברוב ספרים גרסי' במתני' ובפירותיהן ובפירות פירותיהן וכן כתוב בפירוש ר"ח וא"כ סתם לן תנא כר' יהודה ונ"ל דצריך למגרסיה וכו' עד לכך פסקו הגאונים הלכה כר' יהודה: לשון ריא"ז אמר לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל אפי' פירות בחייה ואם מכרה הפירות ולקחה בהן קרקע הואיל ונסתלק מן הפירות אין לו זכות אפילו בפירי הפירות ואם מתה יירשנה שאם נסתלק מן הפירות לא נסתלק מן הירושה:
אבל אם נפלו לה משנישאת אף ע"פ שהתנה בעודה ארוסה פי' ר"י שאין התנאי מועיל ומיי' כתב שהתנאי שהתנה בעודה ארוסה מועיל לנכסים שיפלו לאחר נשואין וכן היא מסקנת הרא"ש: