שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 8

רבי ביטל את המשואות והתיר רוצח והתיר עד מפי עד. — הנה בפרק א' מ"ד תנן על ששה חדשים השלוחין יוצאין כו' וכשהיה בהמ"ק קיים היו יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן ע"כ ומזה מוכח שהמשואות נתבטלו בעוד המקדש קיים ¹⁾ וראיתי לה' ווייס בדד"ו ח"ב פ"כ שכתב דבימי הבית היו השלוחים יוצאין ומסבה לא נודעת בטלו המנהג והנהיגו שיהיו משיאין משואות אך משקלקלו הכותים ביטל רבי את המשואות והחזיר למנהג הראשון ולמען הראות כי הכל תלוי בכח בית דינו קבל כל מיני פסולי עדות ואף עד מפי עד לעדות החדש ע"כ. וכל זה אינו נכון כלל שא"א שאחר החורבן שהרומיים שלטו בכח על ישראל שהיו מניחין אותן להשיא משואות וגם כי כפי המבואר במשנה היתה התחלת המשואות בהר המשחה שהוא הר הזיתים סמוך לירושלים וזה מורה שבאותו זמן היו מקדשין החודש בירושלים, אבל העיקר כ"ש בפנים. וכבר אמרנו במקום אחר כי אותו זקן היה יושב בווינא העיר ורואה חלומות בארץ ישראל ובבל, וגם כי הרבה פעמים היה יודע את האמת ומתכוין למרוד בו.. ונראה שכל נשיא ונשיא שבא"י היו קוראין לפעמים בשם "רבי" סתם בירושלמי ומדרשות כמו בשבת פ"ו ה"א ג' דברים התירו לבית רבי כו' ושיהו מלמדין את בניהן יונית ע"כ, ואותו ענין בתוספתא סוטה פט"ו התירו להם לבית ר' גמליאל ללמד בניהם יונית, וכן בבבלי סוטה מ"ט ב' של בית ר"ג התירו להן חכמת יונית; ובנדרים פ"ו הי"ג במעשה דחנינה בן אחי ר' יהושע שעיבר בחו"ל דשלח ליה רבי תלת איגרן גבי ר' יצחק ור' נתן, והוכחתי בהערותי שם דרבי סתם דשם הוא ר' שמעון בן גמליאל (ודלא ביוחסין סדר תנאים סוף אות ח' שכתב דרבי דשם הוא ר' גמליאל, ועוד כתב ביוחסין מאמר א' אצל ר' צדוק כי בתוספתא ובירושלמי קורא לר' גמליאל סתם רבי ע"ש) ופה בירושלמי מכונה לדעתי רבן גמליאל הזקן ברבי סתם או שיש להגיה כאן: רבן גמליאל הזקן ביטל את המשואות והתיר יציאה (כצ"ל לדעתי. והיינו הא דתנן בפרקין מ"ה התקין ר"ג הזקן שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח) והתיר עד מפי עד (פי' זהו דתנן ביבמות פט"ז מ"ז וח' מקובל אני מר"ג הזקן שמשיאין האשה ע"פ עד אחד כו' והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ע"כ, ולא נמנו כאן אלא הדברים שהתיר ר"ג הזקן ומה שביטל הנהוג מכבר, אבל עוד תיקן תקנות הרבה שנמנו בגיטין פ"ד ע"ש) וע' מ"ש לעיל בראש פרק זה.

לא בטלו מים טיבריה ר"ז בעי קומי ר"א אלין דחמיין צפת כו'. — צ"ל: לא בטלו מים טיבריה (פי' שבאותו הרוח אין כותים מצויין ולכן אין חשש קילקול מכותים) ר"ז בעי קומי ר"א אילין דחמיין כגון צפת מהו דיסבון (פי' המקומות שברוחות אחרות שרואין בים טבריה אלא דשם מצויין כותים מהו שישיאו משואות) א"ל כו' למה מסבה א"ל בגין מודעה דאינון ידעין (פי' לא ידליקו לסימן לאחרים ולהודיע שנתקדש החדש שכבר ביטל זה שם ר"ג הזקן אלא שיודיעו בזה שיודעין הן עצמן שנתקדש החדש).

לילי זמנו אין משיאין מפני יו"ט. — פי' שאם קידשו ר"ח ביום שלשים ה"ז יו"ט של רה"ש ואין מדליקין בו שלא לצורך, וא"א לומר שב"ד קידשוהו בליל שלשים דהא אין מקדשין את החדש בלילה כדתני בתוספתא רפ"ב קידשוהו בלילה אינו מקודש וכ"ה בבבלי כ"ה ב' אלא צ"ל שדעת הירושלמי שגם בסוף יום כ"ט יכולין ב"ד לקדש את יום שלשים וכמו שכתב הרמב"ם בפ"ב ה"ט מקה"ח ואולי מכאן הוא המקור לפסקו של הרמב"ם שם.