בן יהוידע על יבמות · דף 47a

מָה רָאִיתָ [שֶׁבָּאתָ] לְהִתְגַּיֵּר? אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה, דְּווּיִים, דְּחוּפִים, סְחוּפִים, וּמְטֹרָפִים, וְיִסּוּרִין בָּאִים עֲלֵיהֶם. נראה לפרש בס"ד דְּווּיִים מרוב חולשת מזגם תמצאם כאלו הם חולים בעלי מכאובות. דְּחוּפִים שנדחפו מארצם ומנחלת אבותם היא ארץ ישראל כמו שנאמר נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים (איכה ה, ב). סְחוּפִים כפויים על פניהם מצד העניות שכן קורין העולם את העני כפוי על פניו. מְטֹרָפִים מצד האומות זה רודה וזה מרדה זה מכה וזה מקלל ויסורין באין עליהם מן השמים דכתיב (עמוס ג, ב) רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה לכן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם.