ונתן בידה עד שיהא כולו בידה. ובבבלי דף ע"ח אמר רב חסדא גט בידה ומשיחה בידו אם יכול לנתקה ולהביאה אצלו אינה מגורשת ואם לאו מגורשת מ"ט בעינן כריתות וליכא ונראה דנ"מ בין הך דרשא לדרשא דהכא במה דפליגי ר"י ור"ת בתוס' שם דלדעת ר"י כיון שנתנו הבעל לידה וקפצה ידה מרצון הבעל עד שאין הבעל יכול לנתקו ולהביאו אצלו אע"פ שאם לא קפצה ידה היה הבעל יכול להביא אצלו מתמת המשיתה שבידו ה"ז מגורשת דכבר קרינן ביה כריתות כיון שקפצה ידה מרצון הבעל ואין עכשיו יכול לנתקו אבל לדעת ר"ת אפי' קפצה האשה ידה ביותר ומחמת זה אינו יכול להביאו אצלו אינה מגורשת דאין זו נתינה אלא כעין גזילה כ"כ הרשב"א ז"ל בשמו וטעמא דונתן בידה כתיב ועיין בתו' שם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7d683d061362c5fcda0e862379add61072616546f6ca41a5c17dedb895f014d4