גמרא כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא א"ל פוקו וזבינו כו'. לכאורה לישנא דז' יומי תמוה דמשמע דא"ל למיזבן ביום טוב אחרון ש"ג וזה ודאי נראה דאסור עמ"א תס"ז סקי"ד. וגם מפני איסור מקח וממכר יש. אך מצאתי דעל כיוצא בזה (בב"ב ו ב) כתב התוס' דל"ד נקיט:
קריאה במקור
רש"ש על פסחים · דף 30a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[גמ' דאמר שמואל כו' אשוו זבינא אכנדיכי ואי לא דרישנא כו'. כה"ג איתא בסוכה (לד ב) דאמר לדמזבני אסא וע"ש בתוספות] :
תוס' ד"ה אמר רבא. דלא תיקשי דרבא כו' דקניס ר"ש כדפריך. כ"נ דצ"ל:
בא"ד אבל סתם יינם דשרי בהנאה כו'. בגה"ש תמה דהא סתם יינם אסור בהנאה כו'. אמנם עי' (בע"ז נז ב) תד"ה לאפוקי ובהגהת רמ"א יו"ד ר"ס קכ"ג ויתיישב לך. ועי' עוד שם (עג) תוד"ה יין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 128caec14094fb7a01fd43f6c12176791b7d0ab92b08c425c2ac3c9bffcd8567