גמ' שאם תראה יום שלשים וארבע ותחזור ותראה יום ארבעים וא' כו'. נ"ב ותימה אמאי נקט כה"ג דהשתא אינה מותרת עד מ"ב דדלמא היא שומרת יום ואמאי לא נקט עדיפא שמא תראה יום ל"ה ובמ"א תהא מקולקלת ואי לא אזלינן בתר חששא דזכר הוא הוה שריא בערב מ"ב שאם אין כאן ולד הוי שביעי של נדה ואם נקבה היא הוי דם טוהר:
קריאה במקור
חכמת שלמה על נדה · דף 30b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם איתרה ארבעין יומין כו' כצ"ל. ונ"ב לשון עיכוב כמו איתרה סיהרא בפ' אין נערכין:
שם על שתי עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו ופיו סתום כו' על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה וכן לענין נקבה כו' האי קילקולה נמי. נמחק נמי ואח"כ מ"ה עד שמונים ושמונה דלא כו':
בד"ה וכי תימא כו' פלונית הוא הס"ד:
בד"ה אציליו איישלי"ש. נ"ב פי' תחת זרועותיו:
בד"ה נפתח הסתום פיו הס"ד:
תוס' בד"ה שתום העין כדי שישתום ויסתום ויגוב כו' כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b27b64cf0d6dd62c3feb5b11270fb7d55560d75a2640443455a25ca4e2f6f4c3