מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 12

אכל חצי זית בידיעת קדש וכו'. מדין זה לא מצאתי מבואר. ובשבת פ' כלל גדול דף ע"א גרסי' בכיוצא בזה גבי קצירה גוררת קצירה מילתא דפשיטא להו לרבא ואביי מבעי ליה לר' זירא דבעי ר' זירא קצר וטחן חצי גרוגרות בשגגת שבת וזדון מלאכה וחזר וקצר וטחן חצי גרוגרות בזדון שבת ושגגת מלאכה מהו שיצטרפו א"ל חלוקין לחטאת ולא מצטרפין והאי סברא דחלוקין לחטאות ולא מצטרפין קאי למסקנא התם וכן נמי אמרינן במכילתין לקמן בפ"ג דף כ"ב ע"א גבי שבועות מתוך שחלוקות אין מצטרפות וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל בפ"ד דשבועות הל' ח' ותפס זה הכלל ג"כ בהל' מ"א כמו בחלב ודם וכיוצא בזה דאין מצטרפין. ובפ"ז מהל' שגגות בהל' י' פסק כפשיטות אביי ורבא דקצירה גוררת קצירה וא"כ אין חלוקין לחטאות הן דאחד מתכפר בקרבן חבירו ומשום דמלאכה אחת היא ואע"פ שנשתנו ההעלמות ולפיכך כתב שמצטרפין שכך כתב שם קצר חצי גרוגרות בשגגת שבת וזדון מלאכה וכו' הרי אלו מצטרפין קצירה גוררת קצירה. ולפ"ז אם העלם מקדש והעלם קדש חלוקין לחטאות הן היה נראה דאין מצטרפין ומצינו בברייתא דת"כ פ' ויקרא בפ' י"ד דגריס התם יכול על טומאת מקדש וקדשיו לא יהא חייב אלא אחת מנין על טומאת מקדש בפני עצמו ועל טומאת הקדש בפני עצמו ואפילו בהעלם אחד מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת. והרמב"ם ז"ל לא הביא מזה כלום ולכאורה יש לומר דאע"פ שנשתנו ההעלמות מ"מ שם טומאה אחת היא ודמיא לההיא דקצירה וקצירה לעיל ואין לנו ביאור מדעתו ז"ל בזה: