מיטמא בחוץ עד שיכניס ראשו ורובו. כך היא הגי' נכונה והך פליגא על הא דעולא בזבחים דף ל"ב ע"ב דקסבר ביאה במקצת שמה ביאה אלא ראשו ורובו בעינן ורובו ככולו וכדכתבו התוס' בענין זה בפרקין דף ט' ע"ב ד"ה אפי' נכנס כולו. ומסייע ליה להרמב"ם ז"ל שפסק בפ"ג מהל' ביאת המקדש הל' י"ח דביאה במקצת מדרבנן היא. ובענין שהית שיעור השתחויה שיטת הבבלי פליגא אדהכא ודוחק הוא לומר דאידי ואידי חדא שיעורא הוי. וכן בענין ארוכה וקצרה משמע מהתם דכל שיש דרך קצרה מתחייב אם הלך בארוכ' ממנה ואין שיעור לדבר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 287f174e046925dcc4ad126d358026a6fdf0f05766ff1ba70d2ad87f0bcabeab