מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 3

אתיא כבית שמאי דלא ילפי כסף מכלים. מהכא הוי משמע דשמואל לא ס"ל כלל כב"ה ולדידיה לא בעינן להטענה אלא מעה כב"ש דהא לית ליה היקישא כלל. וכבר כתבתי מזה בקידושין דסוגיא דהתם בריש פרקין היא סותרת בהא דמשמע דלשמואל אית ליה היקישא דכסף לכלים דשתי מעין בעינן ומכסף הוא דלמד דמה כסף דבר חשוב אף כל דבר חשוב ולאפוקי כלים דיצאו למה שהן ואפי' שוה פרוטה לא בעינן בכלים כגי' רש"י ז"ל ופירושו וכדעת הגאונים ז"ל והרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' טוען הל' ה' דאפי' עשר מחטין בפרוטה וטענו שתי מחטין והודה באחת וכפר באחת חייב שנאמר כסף או כלים כל הכלים ככסף. ודבריו ז"ל עולין כדברי רבו הר"י מיג"ש ז"ל דגריס כגי' התוס' מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב אבל אינו מפרש כפירושם אלא דה"ק מה כסף כל שהוא הוי דבר חשוב אף כלים כל שהן דבר חשוב הן. ומה שמביאין התוס' והרא"ש ז"ל ראיה לפירושם ולדעתם מהא דר' חיננא דהכא וכתבתי שם דקשה מהא דמסיק הכא דהא לא אתיא אלא כב"ש ואלו לב"ה א"כ צריך שיהו הכלים שוין שתי מעין ומצאתי בחידושי הרמב"ן ז"ל בכ"י שכתב כן דאין ראיה מהכא דהאי שקלא וטריא לא אתיא כגמרא דילן וכן כתב הרשב"א והר"ן ז"ל. ובארתי שם עוד דהא דהקשה הה"מ שם על מ"ש הרמב"ם בהל' ב' ולפי שזה שהצריכו להיות כפירת הטענה שתי כסף הוא מדבריהם וכו' דהא משמע דמקראי ילפינן יש ליישב מהא דמשמע מהכא דב"ה דסברי הטענה שתי מעין היינו כל הטענה וכשמואל דהתם וא"כ יש לומר דדבריו ז"ל על הא דהצריכו כפירת הטענה שתי כסף קאי דהא הוי מדבריהם וכדאמר נמי התם דקראי כוותיה דשמואל דייקא ומה דפסקו הגאונים ז"ל כרב משום דסתמא דמתני' כוותיה אתיא ומשום זה עשו אותה שתי כסף של ירושלים שהן שתי מעין כדמסיים שם זהו דבר הנראה בשיעור כפירת הטענה: