שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 5

אין הקטרה מעכבת. כתבו תוס' ישנים דף ג' ע"ב בד"ה אי מה מילואים וכו' בירושלמי מותיב לה מהדא דילפינן ומלק והקטיר מה מליקה בראשו של מזבח אף הקטרה בראשו של מזבח וקיי"ל מנחות דף מט הקטרה לא מעכבא ע"כ ואיני יודע שום משמעות התם דהקטרה לא מעכבי ואי משום דתנן לא הקטירו קטרת שחרית יקריבו בין הערביים אינו ראיה דאף בתמיד הדין כן וכדמפרש התם בש"ס ואפשר לומר דה"ק דאין קטרת מעכב התמידים ודוחק ופירושי שבקונ' נראה עיקר:

תמיד וכו'. בבבלי במנחות דף טו קאמר הש"ס דילפינן חקה חקה וכתבו תוספות תימא דפ"ק דרשי' חקה דחביתין ובפ' הקומץ דרשינן חקה דלחם הפנים ע"כ ולפום סוגיין ניחא דתמיד תמיד ילפינן בג"ש וי"ל שבבלי סובר דאינה קדושה לחצאין וכדא"ר יוחנן במנחות דף ח' א"כ אף חביתין מעכבת וילפינן שפיר מלחם הפנים ונראה טעמא דר"י דאמר אינה קדושה לחצאין מדכתיב חקה לכך קאמר דיליף חקה חקה ועיקר גז"ש תמיד תמיד הוא. ועמ"ש בסמוך בד"ה לקיחה וכו':

לקיחה לקיחה. בסוכה בבבלי דף יא ע"ב גרסינן ורבנן לקיחה מלקיחה לא ילפינן וכתבו תוס' בריש קדושין ילפינן קיחה קיחה משדה עפרון אבל הכא לא ילפינן גזרה שוה דלקיחה ע"כ ובאמת שזו קושיא היא אבל נ"ל דלפום סוגיין לא קשיא מידי דרבנן סברי דלא ילפינן דבר מעכב מדבר שאינו מעכב וכקושית רשב"ל והודה לו רבי יוחנן:

מצרים אינה מעכבת. פירשתי בקונטרס שלא נאמר שם עיכוב וקשה הא כתיב בהאי פרשה ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך וקיי"ל כל מקום שנאמר חקה מעכב וי"ל האי לחק לך קאי אדלמטה להשיב כן לבנים א"נ על הפסח עצמו קאי ולא על כל הכתוב בפרשה מיהו במכילתא משמע דקאי אדלעיל ועל כל הפרשה דאיתא התם לחק לך ולבניך למה נאמר לפי שהוא אומר ולקחו מן הדם שומע אני אף הנשים במשמע ת"ל לחק לך ולבניך האנשים ולא הנשים הרי דאף אלקיחת הדם קאי וה"ה אאגודת אזוב וי"ל: