ור"ח פליג על זה ופסק כאביי דמתרץ תרי לישני אהדדי ויש חילוקין רבים בדין זה לפי פירש"י ולפי פי' ר"י והטור הביאם באורך עש"ב וכן סמ"ג פליג וכתב דאם אין כזית במקום א' אם עשוי לחזק בו שברי העריבה בין במקום לישה בין שלא במקום לישה כגון שפתא דאגנא בטל במיעוטו ואם לאו חייב לבער ואבי העזרי כתב כל זה מיירי בעריבה שאין לשין בה אבל אם לשין בה בפסח צריך לגורדה ולהגעילה והר"י מפרי"ש כתב עריבות שלשין בהן כל השנה אין לסמוך על מה שרוחצים אותן בחמים ומנקרים החמץ כי א"א לנקרן שלא ישאר בין הכל כזית והכלי מצרפו וצריך ליתן במתנה לנכרי עד לאחר הפסח או לטוחן בטיט:
לשון ריא"ז
וי"א שכל מקום שיש כזית במקום א' אפילו בשולי העריבה חייב לבער וכך היא שיטת ר"י בפסקיו ונראה בעיני להחמיר כדבריו כמבואר בקונטרס הראיות. היו שני חצאי זיתים וכו' במה דברים אמורים בעריבה אבל בבית אפי' חצי זית בזוית זה וחצי זית בזוית זה חייב לבער בין שהיו קבועין בין שלא היו קבועין כמבואר בקונט' הראיות. ונראה בעיני ששפתי העריבה הרי הן כבית שאין דרך להניח שם חמץ ופעמים שמקבצן ונעשים זית במקום אחד כמבואר בקונט' הראיות. ומז"ה אומר שאף בבית א"צ לבער אלא פירורין של עיסה אבל פירורין של פת אינן נחשבים לכלום ואני אומר שאף פירורין של פת מבערין אותן בתחלה כשהן נראין לעין כדרך שאמרו בפירורין של עיסה כמבואר בקונט' הראיות:
לשון ריא"ז
וי"א שכל מקום שיש כזית במקום א' אפילו בשולי העריבה חייב לבער וכך היא שיטת ר"י בפסקיו ונראה בעיני להחמיר כדבריו כמבואר בקונטרס הראיות. היו שני חצאי זיתים וכו' במה דברים אמורים בעריבה אבל בבית אפי' חצי זית בזוית זה וחצי זית בזוית זה חייב לבער בין שהיו קבועין בין שלא היו קבועין כמבואר בקונט' הראיות. ונראה בעיני ששפתי העריבה הרי הן כבית שאין דרך להניח שם חמץ ופעמים שמקבצן ונעשים זית במקום אחד כמבואר בקונט' הראיות. ומז"ה אומר שאף בבית א"צ לבער אלא פירורין של עיסה אבל פירורין של פת אינן נחשבים לכלום ואני אומר שאף פירורין של פת מבערין אותן בתחלה כשהן נראין לעין כדרך שאמרו בפירורין של עיסה כמבואר בקונט' הראיות: