כי ידוע הוא שלא כיון. ורבים מקשים הא לעיל בסי ה' כתב רבינו חיישינן שמא כיוונה. משמע אע"ג דלא כיוון הוא מ"מ פסלינן לאחים. וא"כ הקושיא במקומה עומדת דיאמרו לה שתתכוין לחליצה. והב"ח סימן קס"ט ס"ק כ"ה תירץ דהני אמוראי ס"ל כלישנא קמא. ומעייל פילא בקופא דמחטא שזה לא נזכר ולא נרמז בתירוצו של רבינו שלא הזכיר אלא לישנא בתרא שכתב ומסיר דכי חזיזא חיישינן שמא כיוונה. ונראה דהא דחיישינן בחזינא. (חיישינן) שמא כיוונה כיון דהוא ג"כ חפץ בחליצה. (אם לאו) [ולהכי] פסלינן לאחים גזירה דשמא לפעמים יכוונו שניהם אבל אם ידוע לנו שהוא לא כיון לחליצה כ"א כל חפצו ליבמה בזה וודאי לא שייך גזירה כמו דלא גזרינן חול אטו שבת ועיין ב"ש ס"ק מ"ה שהשיב דעת רבינו דלא חיישינן להחמיר כ"א בחשש שכיוונו שניהם וליתא כמו שהראתי באצבע לעיל בסי' ה' כתב להדיא שמא כיוונה. ובטור איתא שמא כיוונה י"ל או היא או הוא. וזהו דעת נימוקי יוסף ע"ש ודלא כב"ש:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על יבמות · סעיף 135
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d0337dc9c81242c876973f0f7beb657b0ebe331f97c2ed1e84f916850f11d450